פסק-דין בתיק על"ח 48207-11-11

1.         לפנינו ערעור לפי חוק שירות התעסוקה, תשי"ט - 1958, על החלטת ועדת הערר שליד לשכת שירות התעסוקה בירושלים, מיום 25.10.11. המערער, פוטר מעבודתו ביום 10.7.11, ונרשם כדורש עבודה ביום 19.7.11. המערער הופנה למוסד לביטוח לאומי לבירור הזכאות, ולמרות שנאמר לו כי הינו זכאי לדמי אבטלה, לא התייצב בשירות התעסוקה.

ביום 24.8.11 הודיע המערער כי מצא עבודה. המערער טוען כי לא ידע שעליו להתייצב בשירות התעסוקה. ועדת הערר דחתה את הערעור, אף כי התרשמה כי העורר היה "קורבן לבירוקרטיה" וכי כשל או "הוכשל" במבוכי הבירוקרטיה של המוסד לביטוח לאומי. הוועדה קבעה כי אינה מוסמכת להורות על רישום התייצבות באופן פיקטיבי, כאשר דורש העבודה לא התייצב בשירות התעסוקה כנדרש, אף אם טעה או הוטעה.

2.         מאחר שמדובר בתקופה קצרה, והתקבל הרושם שהמערער לא התייצב מחמת טעות צורף המוסד לביטוח לאומי כנתבע נוסף, ונעשה ניסיון לסיים את ההליך בהבנה, ולפנים משורת הדין. ניסיון זה לא צלח   (ראו הודעת המוסד לביטוח לאומי מיום 15.2.12).

3.         הזכאות לתשלום דמי אבטלה מותנית בהתייצבות בשירות התעסוקה (ראו סעיף 164(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ח-1995. משלא התייצב המערער בשירות התעסוקה, גם אם היה מדובר באי הבנה או בטעות, משלא עמד המערער בתנאים הנדרשים בחוק, אין הוא זכאי לדמי אבטלה.

לפיכך, אף כי שוכנענו כי המערער לא התייצב בשירות התעסוקה בשל אי הבנה, ובתום לב, לא נותר לנו אלא לדחות את הערעור.

            אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏יום שלישי 03 יולי 2012,בהעדר הצדדים.